יום שלישי, 2 בספטמבר 2014

Misha Janette? Fashion Magnet!


הי,הפוסט הנוכחי מוקדש לאחת מערוכות האופנה שנחשבת
בעיני לתופעה נוכח יכולתה לחמוק במגמתיות מהגדרות
תרבותיות: מה שנקרא "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה 
שלמה".
בנוסף, ל
תרומתה הגדולה בהנגשת השילוב בין עולם האופנה
לאמנות הפלסטית דרך מערכות לבוש
 המאפיינות את חזונה.

Celia Humphries:צילום                                                                                                         
נדמה שמישה ג'אנט פלמינג
(Misha Janette Fleming)
מאפשרת להדגים כיצד אופנת 
הלבוש משקפת מוסכמות
סוציולוגיות ואנתרופולוגיות מקומיות, 
לצד אמירה אישית שעולה
משימוש ורסטילי באביזרים, צבעים, 
גזרות והיבטים נוספים,
המצביעים על שליטה ותזמון מדויק 
בפרקי הזמן הקצרים של
המגמות האופנה העכשוויות ביותר.

  Instagram  צילום: מתוך                                                                                                                             


לצד פריטי לבוש ייחודים ומעוררי הקנאה, דוגמאות למפגן
שליטתה ותזמונה המדויק בשלל מגמות האופנה ניתן למצוא 
החל מזיהוי מוקדם של חזרת בדים השקופים למחצה כמו וואל,
שיפון ורשת, עליית השימוש בצבעי גוף, או שובם של צבעי שיער
עזים בהם זוהתה- עד שהפכו לנפוצים. ואז, בטיימינג מושלם,
חזרה לפאות שחורות או בלונדיניות.   




ג'אנט פלמינג, שמזוהה יותר מכל עם ביטוי אישי משוכלל לצד 
רגישות תרבותית-ויזואלית שמסייעת לבשר לעוקבייה את 
מגמות האופנה העתידיות, נולדה בשם מישל ג'נט פלמינג
בוושינגטון, ארצות הברית. ב2004 עברה לטוקיו כדי ללמוד 
עיצוב אופנה במוסד הידוע ללימודי עיצוב: 
"Bunka Fashion College".







ב2011 הקימה את הבלוג: " Tokyo Fashion Diaries"
שמסקר באנגלית, יפנית וסינית מעצבי אופנה צעירים מיפן,
טיוואן וקוריאה- לצד מעצבים "אוונגרדים" עצמאיים מהמערב.
לדבריה המניע ליצירת הבלוג נבע מרצון לתווך את תרבות

האופנה המקומית לאנשים מחוץ ליפן.
במקביל, התברר שאותם מעצבים הצעירים אינם זוכים
לחשיפה ראויה גם בכלי התקשורת היפנים, לכן ניכר בה הצורך
להציג את אותם מעצבים גם לקהל המקומי. 


                                                                                      צילום: מתוך Facebook

ג'אנט פלמינג טוענת כי הבחירה ביפן נעשתה כדי אפשר לה
להיחשף למוסכמות אסתטיות חדשות: "ללמוד אופנה בניו יורק 
או באירופה נראית לי סטראוטיפי למידי. הפוטנציאל התרבותי
של טוקיו עדיין לא הגיע לכדי מימוש מספק באופנת הלבוש
המקומית".
להבדיל מתרבות הלבוש באירופה או מניו יורק המאופיינות 
במעין "היררכיה" חזותית, מוסיפה הבלוגרית/עורכת הצבעונית
היבט אנתרופולוגי מעניין: בטוקיו מתקיים פער חד ומעניין בין 
חובבי האופנה, הנוטים לאמץ פריטי לבוש נועזים וגסים, 
המזוהים לרוב עם מעצבים צעירים ומקומיים. 
לעומתם, גדול מהציבור היפני עדיין "שמרן" ולכן מאמץ את
פריטי הלבוש הקלסיים והסולידיים.



עם הזמן הבלוג הפך למזוה ביותר עם מישה ולאתר סיום
לימודה החלה לדווח ולכתוב עבור עיתונאים שונים: ביניהם
CNN, GARDIAN,SYDNY MORNING, TEEN VOUGE
ראיינה מעצבי אופנה כמו Marc Jacobs, Calvin Klein



וסיקרה את שבועות האופנה בטוקיו עבור style.com.






מעבר לתרומתה המשמעותית לתרבות הבלוגינג היפנית

ובניגוד לאשיותה הביישנית והשקטה שמתגלה בראיונות

המצולמים, הפאות של ג'אנט פלמינג מזוהות כאחד מהאביזרים 

היותר מאפיינים את סגנונה האקסצנטרי והאקספרסיבי.


הפאות בשלל צבעים ואורכים משולבות תמיד באביזרים
אובר-גסים ומתחכמים, המתכתבים עם סביבתה.
בעקבות הערכה לטעמה האישי החלה מישה לייעץ
לידוענים כגון Rinko Kikuchi ו- Nicki Minaj
והחלה להנחות את תוכנית הטלויזיה " kawaii international"
שעוסקת באופנת הלבוש היפנית בערוץ Nhk הבינלאומי ואף
כמו מרבית אייקוני האופנה הבין-לאומית הפכה ג'אנט פלאמינג
לדי ג'י מבוקשת באירועי אופנה, כותבת תורי דעה וביקורת
תרבות במגזינים שונים, הוציאה קולקציית פאות ועקב השפעתה
הפכה ל"נציגת תעשיית האופנה היפנית" בשבוע האופנה של
פריז ומילאנו כולל סיורים במשרדי ג'וצי בפירנצה אך יותר מהכל
מרגשת אותה אפשרות ללבוש אופנה "מטורפת ואקסצנטרית"
מידי יום.

תודה על הקריאה,
Qua-Qua.

יום רביעי, 13 באוגוסט 2014

Aynouk Tan

"אופנת לבוש מתחילה במקום בו מרבית האנשים יאמרו 'זה לא הטעם שלי' "
צילום: מתוך פייסבוק


דברים אלו מיוחסים לאושיית האופנת ההולנדית

אינוק טאן (Aynouk Tan): עיתונאית, מעצבת גרפית, 
מעצבת אופנה, אוצרת ומרצה 
בשלל פורומים
על אופנה ולבוש: בין אם בהקשר סוציאלי

ומגדרי ובין אם כאסטרטגיית שיווק ומיתוג עדכניות ביותר.


את דרכה לעולם האופנה עשתה טאן בגיל 20 שהחלה
"להתלבש באופן שונה מהאישה הממוצעת", כך נשזר
שמה עם נועזות וחדשנות בקרב אנשי תעשיית האופנה
ההולנדית. במהלך הזמן התקבלה ככתבת למדור
האופנה ב-
"NRC Handelsblad".
כחלק מעבודתה העיתונאית בחרה 
להתחפש לדמויות
שונות כדי להוכיח כיצד כל מערכות לבוש 
משפיעה באופן
רגשי שונה ומשתנה על זולתנו. 
בהתחפשות כמו גם
בכתיבתה ובהרצאותיה מנסה בדבריה 
לגרום לקהל
"לחשוב פעמיים על מה שהיא/הוא לובש/ת" 
ולהצביע על
קשר בין הלבוש 
למניעים תרבותיים ואישים העומדים
מאחוריו.
   

צילום:  "Laure for "Streetstyle Andere Steden

בין היתר אצרה טאן תערוכה בהשפעת "טמבלר" בשם
Aynouk Tan.Tumblr.com
שניסתה לחקור את השפעת התרבותית והחזותית
של קהילות טמבלר "מחתרתיות" 
על עולם האופנה.
דרך תערוכה הצהירה על התרגום, הבולט לדעתה,
של 
רוח הוויה החברתית העכשווית שבאה לידי ביטוי
בעולם 
האופנה.
פוסטר של תערוכת Aynouk Tan.Tumblr.com       צילום:dahm.nl

בשנת 2011 זכתה בתואר "אייקון האופנה של
השנה" בטכס פרסי תעשיית האופנה בהולנד.
ובנוסף למערכות הלבוש הבולטות ו"גונבות ההצגה"
שלה הפכה טאן ל"דוברת הלא רשמית" של מספר
מעצבים הולנדים צעירים בעקבות פרסום סדרת
מאמרים בנושאי תרבות ואנטרופולוגיה, בהם דנה
בשאלת כמו "פירוש אפשרי לרוח הזמן" ו"אותנטיות"
בהקשר לאופנת הלבוש העכשווית כאשר אחת
השאלות המעניינות שהעלתה עסקה בשאלה כיצד
אנו יכולים ללבוש משהו שמייחד אותנו
כאינדיבידואלים בעולם שכולו ממותג או כיצד ניתן
לקשר באופן הדוק ביותר בין זהות לאופנת לבוש.


צילום: Hilmar Mulder for grazia.nl



טאן אינה מגדירה את עצמה "סטייליסטית או מומחית
אופנה שאומרת לאנשים מה ללבוש". לדעתה
המטרה היותר חשובה כרוכה בניסיון להעלאת
המודעות לאופנת הלבוש והסבר כיצד "אמור לעבוד
עולם האופנה" כדי לגרום לאנשים לעשות בחירות
אופנתיות ומודעות יותר.

צילום: su-lovely


לדעתה של טאן, אופנה מתחילה ומסתכמת בהערכה

עצמית, ללבושנו יש כוח לעצב את רגשותינו והתנהגותנו.

לטענתה החיבור המתבקש בין מעצבים או בתי אופנה
לאמנים ממדיומים שונים מסייע לשקף את החזון
החדש על חברתנו העכשווית".






צילום: "Fred van Leer for:" Streetstylebystela







תודה על הקריאה,
Qua-Qua